עירוב שימושים: מודל חדש או דווקא חזרה למודל בנייה מהעבר?

האם שמעתם על מודל המגורים שנקרא עירוב שימושים? יד2 עם מידע שעשוי מאוד לעניין אתכם

עירוב שימושים: מודל חדש או דווקא חזרה למודל בנייה מהעבר?

עירוב שימושים: סביבת מגורים אופטימלית

בשנת 2015 נחנך גורד השחקים הגבוה בסין והשני בגובהו בעולם לאחר הבורג' חליפה בדובאי, ה- שנגחאי טאוור. המגדל המרשים שבנייתו נמשכה 7 שנים הוא בעל צלעות מעוגלות ובעל מראה של טורסו מתפתל. גובהו של המבנה הוא 632 מטרים המתחלקים ל-121 קומות בעלות שטח כולל של 380,000 מטר רבוע.

מעבר לגובהו האדיר ולהשקעה העצומה בבנייתו, מהווה גורד השחקים דוגמא חייה ליישום אחת השיטות האדריכליות הלוהטות כיום בעולם, שיטת עירוב השימושים. המגדל בנוי חטיבות- חטיבות של 12-15 קומות כאשר כל חטיבה משמשת לייעוד אחר- מסחר, משרדים, מגורים, מלון וכיו"ב.

עירוב שימושים: נעים להכיר

מודל עירוב השימושים מתבטא בתכנון אזור מגורים, שכונה או אפילו בניין בצורה בה משולבים יחדיו מספר אלמנטים כגון מגורים,  בתי מסחר, משרדים, גני ילדים, פארקים ומתחמי תרבות. תוצאת תכנון זה הינה ריכוז ומילוי כל צרכי התושב בקרבת מקום מגוריו, דבר המפחית את הצורך בנסיעות ברכב הפרטי ומגדיל את היכולת להגיע ממקום למקום בצורה קלה בהליכה, ברכיבה על אופניים או על ידי שימוש בתחבורה הציבורית.

המודל החדשני מיושם כיום במרכזי ערים רבות ברחבי העולם מתוך ההבנה שבכדי לעודד יציבות עירונית והישארות אנשים בעיר, יש להציע אוסף של אטרקציות מתחומים שונים הניתנות לניצול בזכות ניידות קלה ונגישות גבוהה. בהתאם לזאת, המרכזים העירוניים המתחדשים נבנים תוך הנגשה קלה במרחק הליכה או רכיבת אופניים קצרה מהמקום ומשלבים בתוכם מלבד מגורים אלמנטים מגוונים של תרבות, בילוי ושופינג.

מגוון האטרקציות בקרבת מקום מעודד את הישארותם של התושבים הוותיקים בעיר לצד משיכתה של אוכלוסייה חדשה מחתך סוציו אקונומי גבוה, מסייע לשגשוגם של מוסדות חינוך ותרבות בעיר ומשפיע על פריחתם של עסקים עירוניים קטנים שמתבססים בעיקר על תושבי הסביבה.

בחזרה לעבר

למי שעירוב השימושים נותן הרגשת רטרו מסוימת, הצדק אכן עימו. הקונספט האדריכלי העכשווי הוא שדרוג לקונספט הרחובות האירופאיים הקלאסיים של לפני מאה שנה. באותם רחובות היו בנייני מגורים שהקומה הראשונה שלהם היתה קומת מסחר וכך כשאדם שהתגורר בבניין רצה לרכוש מוצרים או לבלות, יכול היה פשוט לרדת לרחוב שבו היה מוצא בית קפה קטן, בית דואר, חנות מכולת, מאפייה, חנות בגדים וכיו"ב.

אולם, לא רק באירופה הקונספט שלט בעבר בכיפה. די לצעוד ברחובות כמו אבן גבירול בתל אביב, בלפור בבת ים או רוטשילד בראשון לציון בכדי להבין שהשיטה עדיין חיה בשטח וכעת עוברת שדרוג והטמעה.

ומה קורה בישראל?

ובאמת, בישראל, כמו בכל העולם, האדריכלים לא קופאים על השמרים. מודל עירוב השימושים נכנס לישראל בשנים האחרונות למספר רב של פרויקטים והדוגמאות הן רבות: בכניסה לבית שמש, ייפתח בקרוב פרויקט הכולל חמישה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 340 יח"ד. בקדמת המגדלים מוקם מרכז בילוי, פנאי וקניות בשטח של 14 אלף מ"ר. יהוד תיבנה שדרת חנויות יוקרתית של כ-3,000 מ"ר ובה כ-45 חנויות, הנותנות מענה לדיירי ארבעה בנייני מגורים, הכוללים 170 דירות. בחריש יוקם שטח מסחרי בהיקף של 1,200 מ"ר הנמצא מתחת לפרויקט לב חריש, הכולל שלושה בניינים בני חמש קומות עם 53 דירות ובלב תל אביב הוקם קומפלקס מגורים יוקרתי של 15 בניינים ומגדלי מגורים המשלב מתחמי בילוי ואופנה, שטחים ירוקים נרחבים ושטחי מסחר והכל באותו המקום.

עוד דבר בנושא עירוב שימושים מסוג קצת אחר שמתחיל לקרום עור וגידים הוא חווית ה- ROOFTOP. במודל תכנוני זה, כאשר הרחובות מתחת לבניינים החדשים הם רועשים וצפופים ולרוב מדובר במרכזי הערים, עושים המתכננים שימוש בגגות. לצד זאת, מצמידים מעלית חיצונית לגגותיהם של המגדלים הגבוהים ועליהם בונים מסעדות, ברים, מתחמי ספא ואזורים ירוקים.