מרפסת שמש: תענוג לימי הקיץ
תוכנית התמ"א 38 הפורחת בעשור האחרון במדינה מביאה איתה לדיירים תוספות משמעותיות כגון הוספת מקום חנייה, מרפסת שמש או ממ"ד. חסרונה של התוכנית הוא בכך שתכנונה ואישוריה אורכים זמן רב והבנייה נעשית, כאשר מדובר בתמ"א חיזוק ובנייה, בזמן שהדיירים ממשיכים להתגורר בבניין – כלומר גרים באתר בנייה פעיל.
עובדה זו והקלות רגולטוריות שונות הן אלה שהביאו, כך נראה, להתעצמותו של טרנד הנדל"ן הלוהט של הוספת מרפסות בכל רחבי הארץ. אגב, גם דיירי בניינים חדשים עם מרפסות קיימות אך קטנות יחסית, קפצו על העגלה והחלו בפרויקטי הרחבת מרפסות.
את השינוי החד בשוק זה הוביל התיקון לתקנות התכנון והבנייה משנת 2012. עד לאישורו יכלו הדיירים לבנות רק מרפסות שאינן חופפות, דהיינו שאינן אחת מעל לשנייה. הדבר הוביל למצב שבו לא לכל הדיירים הייתה אפשרות ליהנות ממרפסת שמש, או שהמרפסות היו קטנות מדי. נכון להיום, בעקבות התיקון, ניתן להוסיף מרפסת שמש חדשה או להרחיב מרפסת קיימת, עד לשטח של לא יותר מ-14 מ"ר לכל דירה.
יתרונות
יתרונות הוספת המרפסת הם רבים במיוחד:
- הרחבת השטח הדירתי: ניתן לומר שהמרפסת היא למעשה שטח נוסף שניתן לנצל בבית.
- עלייה בערך הבית: שווי הדירה עולה בממוצע ב-10 אחוזים, כך שבדירות 4 חדרים באזורי ביקוש העולות כ-2 מיליון שקל, שווי התוספת לדירה הוא כ-200 אלף ₪, סכום לא מבוטל בכלל. גם אם תחליטו להשכיר את הבית – תוכלו לבקש מאות שקלים יותר לחודש עבור תוספת מרפסת השמש. שלישית, שימוש מגוון במרפסת – מרפסת השמש המרגיעה והנעימה יכולה להוות מקום משחקים לילדים, מקום לאירוח או אף כמקום שינה מאוורר בימי הקיץ החמימים.
יש לציין כי לא כל הרשויות העירוניות מאשרות בנייה של מרפסת בודדת ולכן הרבה יותר קל להוסיף מרפסת במסגרת תוכנית כוללת לכל הבניין. במצב בו לא כל הדיירים רוצים להוסיף מרפסת לביתם, יש לדעת כי על פי חוק המקרקעין, נדרש אישור בחתימה של 75% לפחות מדיירי הבניין כדי לבצע תוספת מרפסות.
קיבלנו אישור – מה עכשיו?
ברוב הרשויות העירוניות מאשרים בנייה של מרפסת עד גודל של 10% משטח הדירה ועד 14 מ"ר, לפי השטח הגדול יותר מביניהם. במקרים שבהם יש לדיירים אחוזי בנייה שלא נוצלו, העיריה עשויה ללכת לקראתם בגודל המרפסת ולאשר תוספת של כמה מטרים רבועים.
היה ודיירי הבניין החליטו כי הם מעוניינים בהוספת מרפסת, עליהם לקחת בחשבון שעלות הבנייה הכוללת למ"ר מרפסת היא כ-6,000 שקל, כך שעלות ההקמה של מרפסת בשטח 14 מ"ר תסתכם בכ-84 אלף שקל. הבנייה עצמה יחסית מהירה ובניית מרפסת בודדת לוקחת בין יום לשבוע בדרך כלל, תלוי בשיטת הבנייה. שתי שיטות הבנייה המקובלות בארץ הן בנייה יבשה, בה בונים מרפסת מפלדה ובנייה רטובה, בה בונים מרפסת מבטון. השיטה השנייה היא המקובלת יותר וכמו כן היא גם זולה יותר.
תהליך הבנייה
גם אם בחרתם בהוספת מרפסת מבטון קחו בחשבון שלא תמיד הדבר מתאפשר. בבניינים רבים כלל אין את האפשרות להוסיף מרפסות מבטון מסיבות כגון כובד הבטון המוסיף עומסים גדולים על שלד הבניין או בניין עם חניון תת קרקעי בו לא ניתן להוסיף את עמודי הבטון הקרקעיים הדרושים לתמיכה במרפסות.
התהליך עצמו די פשוט ומבוסס על שלושה שלבים:
- שלב ההיתרים: בשלב זה אוספים את הסכמת דיירי הבניין ופועלים להמצאת היתרים מול הועדה המקומית לתכנון ובניה, שלב זה לוקח בממוצע כ-3 חודשים.
- שלב התכנון: לאחר שקיבלנו את ההיתרים, מתכננים האדריכלים והמהנדסים את מאפייני המרפסת.
- שלב הביצוע: השלב האחרון הוא שלב הביצוע שאורך מספר שבועות כאשר מדובר על בנייני מגורים.
מתכננים לבנות מרפסת שמש? יש דברים שכדאי לדעת
בשורה התחתונה
לסיכום, הוספת מרפסות לבניין קיים מהווה כיום אופציה טובה לדיירים החפצים בשדרוג ובהעלאת ערך דירתם, מבלי להיכנס לתוכנית התמ"א 38 המורכבת והארוכה יותר.
