לגור במושב: האם מדובר באיכות חיים טובה יותר?
המגורים במושב נחשבו בעבר למשהו שמתאים למשפחות מבוגרות המעדיפות את השקט והשלווה של המושב המרוחק והחקלאי על לוליו ורפתותיו, על פני מגורים בעיר הסואנת והתוססת. אם תוסיפו לזה את העובדה שחיים קהילתיים בהם כל אחד יודע מה קורה בבית של השכן לא מתאימים לכל אחד, הרי שהמגורים במושב לא קרצו לכולם.
בשנים האחרונות נראה כי המושבים זוכים לעדנה מחודשת וישראלים רבים, צעירים כמבוגרים שמאסו בטכנולוגיה שהשתלטה על חיינו מבקשים את חווית המגורים בכפר על האוויר הצח והירוק, הגינה הצמודה והשירותים הקהילתיים האיכותיים. אם תוסיפו למשוואה את יוקר הדיור בישראל שגורם לכך שכל דירה קטנה בבניין צפוף וחנוק במרכז העיר עולה הון תועפות, הרי שהמגמה החדשה בהחלט הגיונית.
אז מה זה אומר לגור במושב? מהן שכונות ההרחבה המפורסמות, איך מתקבלים למגורים במושב והכי חשוב כמה זה עולה? על כך בסקירה הבאה:
המושב כמו גם הקיבוץ הינו צורת התיישבות ייחודית לישראל. במקור נוצרו המושבים כתוצאה מהתאגדויות של קבוצות תושבים, ברובם חקלאים שביקשו לגור ביישוב עם חיי קהילה ועזרה הדדית אך בשונה מהקיבוץ, בצורה עצמאית ובלתי תלויה בשכניהם.
שכונות הרחבה
כחלק מרצונם של דרי המושבים לבנות לדור ההמשך שלהם בתים ביישוב האיכותי, נבנו במהלך שנות ה-90 שכונות "הרחבה" על אדמות חקלאיות המצויות בפאתי המושב. כאשר היה מדובר על מושבים במרכז הארץ בתים אלו אוכלסו בטווח זמן מהיר מאוד. עם תום הגל הראשון החלו גלים נוספים של שכונות הרחבה והפעם הוצעו בהן קרקעות לבנייה או בתים לרכישה לתושבים חדשים לגמרי אשר אינם עוסקים בחקלאות ולרוב אינם דומים לתושבים המקוריים. תושבים אלו מכונים דיירי ההרחבה ואין להם לרוב זכויות של חברי המושב.
מטבע הדברים, הביקושים הגבוהים ביותר לדירות במושבים מתמקדים במושבי מרכז הארץ, כמו מושב גנות, מגשימים ועוד, לצד מושבים באיזור השרון כמו כפר ויתקין, מושב אודים ועוד. בשכונות אלו נמכרות דירות ההרחבה עם גינות הענק שלהן במחירים המתחילים ב-4 מיליון ₪ ויכולים גם לטפס עד 8 מיליון ₪ במושבים היוקרתיים ביותר. המשמעות היא כמובן שדירות ההרחבה או במקרים אחרים קרקעות ההרחבה, הינן נכס נדל"ני הנמצא מחוץ להישג ידו של הרוכש הממוצע והן מתאימות במיוחד לאנשי העשירון העליון, ה"טורטלים" של ארץ נהדרת לצורך הדוגמא.
אגב, במושבים מסויימים קיימת עדיין המסננת המכונה ועדות קבלה אך מספרם של אלו הצטמצם משמעותית במהלך השנים וכיום רק יישובים בנגב ובגליל אשר מאוגדים כאגודה שיתופית מוכרת יכולים להיעזר בוועדת קבלה. כמו כן, וועדת קבלה נערכת רק במושבים שמספר בתי האב, כולל ההרחבה לא עולה על 400.
המושבים בטח שלא כיוונו לך אך במקרים מסוימים פגעו ההרחבות באופי המושבים, בעיקר במקומות בהן ההרחבה הכפילה ואף שילשה את מספר התושבים. כך, התושבים החדשים הפכו להיות כה משמעותיים ו"החברות" המקורית במושב הפכה לחסרת משמעות. במקרים אלו צביונו של המושב השתנה כולו כמו למשל מושב דתי שהפך לבעל צביון חילוני או מושב חקלאי שמרני שהפך ליישוב נובורושי עם וילות מנקרות עיניים וג'יפים מבריקים בחנייה.
לסיכום, הרחבות המושבים בהחלט מהוות למשפחות שהפרוטה מצויה בכיסן את הגשמת חלום הבית עם הגינה והנוף הפסטורלי. משפחות אלו יכולות לרכוש לעצמן משקי בית בגדלים של חצי דונם- דונם ולבנות את ביתן בתוך שטח ירוק. כמו כן, סביבת המושבים מאפשרת לרוב חינוך טוב ורמת ביטחון גבוהה יותר מהעיר וכל זה בלי לדבר כמובן על השקט הנפשי והרוגע המאפיין את המושבים. רק קחו בחשבון שהמושבים של היום משנים את פניהם במהירות בעקבות כניסתן של אוכלוסיות חדשות ועשירות ויהיה עליכם לבדוק מי הם השכנים החדשים שלכם והאם אופיים מתאים לכם.
