ביטוח חובה כשמו כן הוא – כל בעל רכב חייב לעשות ביטוח חובה לכל כלי רכב מנועי קיים. חובה זו מוגדרת בחוק "פקודת ביטוח רכב מנועי" משנת 1970.
להלן ציטוט הגדרת החוק על פי סעיף 2 (א): "בכפוף להוראות פקודה זו, לא ישתמש אדם – ולא יגרום ולא יניח שאדם אחר ישתמש – ברכב מנועי, אלא אם יש על שימושו שלו או של האדם האחר באותו רכב פוליסה בת-תוקף לפי דרישותיה של פקודה זו."
כשמדברים על פוליסת ביטוח לרכב, חוץ מביטוח החובה, ישנה גם אופציה לרכוש פוליסת רכוש – פוליסת צד ג' המכסה נזק לרכוש אשר הנהג ברכב פגע בו והוא אשם, או פוליסת ביטוח מקיף המכסה נזק לרכב המבוטח ובנוסף נזק לרכוש צד ג'. ביטוחים אלו אינם מוגדרים בחוק כחובה ועל כן בעל הרכב אינו מחויב לרכוש אותם.
מה מכסה ביטוח החובה?
ביטוח זה מכסה הן את בעל הרכב והנוהג בו מפני כל חבות שהם עשויים לחוב על פי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים); והן מפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל נזק גוף הנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו.
המאגר הישראלי לביטוח רכב
למרות חוק "פקודת ביטוח רכב מנועי" נוצר ניגוד בין המצב שהחוק מחייב לבין המצב בפועל שבו חברות הביטוח אינן מחויבות לבטח כל אדם הפונה אליהן. חברות הביטוח יכולות להתנער מלבטח בעל רכב מסוים בביטוח החובה מפני שיש לו מספר תביעות חובה קיימות במהלך שלוש השנים האחרונים ("עבר ביטוחי לא נקי"), ואף מפני שאין תעריף מסוים קבוע בחוק אשר מחייב בעשיית ביטוח רכב בסכום קבוע, לכן בעל הרכב עלול שלא לעמוד בתעריף שחברת הביטוח מציעה לו.
בעקבות כך, התעורר הצורך במתן מענה שיגשר על פער זה, ואכן במסגרת הרפורמה בביטוח הרכב (תקנות ביטוח רכב מנועי 2001) הוקם בינואר 2002 "הפול" – התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה בע"מ. "הפול" מבטח בעלי רכב ונהגים שחברות הביטוח אינן מבטחות בשל עבר של תאונות דרכים, עבירות תעבורה, תעריפים גבוהים ואף עקב מדיניות החברות (ביטוח רכב לתקופה הקצרה מתקופת ביטוח – שנה, השכרת רכב או רכב שאינו נמצא בשימוש).
בנוסף, חברות בודדות מבטחות בביטוח חובה את האופנועים אשר מהווים סיכון גדול מאוד. אופנוע הוא כלי קטן ביחס למכונית אך יש לו כוח רב ויכולת לנסוע במהירות, אין לו שלדה המגנה על הנוהג או הנוסע, אין כרית אוויר ולרוב אין מערכות בטיחות. בעקבות כל אלה, תעריף ביטוח החובה לאופנוע גבוה מאוד ורוב חברות הביטוח אינן מבטחות כלל, לכן "הפול" הוא המבטח העיקרי לאופנועים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015, אוכלוסיית האופנועים מהווה כ-4% מסך הרכבים בכביש. עם זאת, מעורבותם בתאונות עם נפגעים היא כ-9% ומעורבותם בתאונות קטלניות משמעותית עוד יותר ומהווה כ-10%.
מכך עולה, כי שכיחות התאונה של רוכב האופנוע גדולה משל הנוהג ברכב ואף היקף הנזק גדול כי רוב הפציעות קשות. הנוסחה לחישוב תעריף רכב חובה הוא שכיחות הנזק X גודל הנזק, ולכן הביטוח לאופנוע יקר יותר ביחס לרכבים פרטיים וחברות הביטוח לא רוצות לקחת על עצמן היקף נזק שכזה.
ביטוח חובה לכל נהג צעיר
גיל הנהג ברכב הוא אחד הפרמטרים המשפיעים על רמת הסיכון לנזק תאונתי: חוסר הניסיון על הכביש, נטיות לנהיגה פרועה יותר אצל חלק מהנהגים הצעירים, נהיגה בשכרות ושאר חישובים אקטואריים (ביטוחיים) מביאים לכך שעל ביטוח נהג צעיר יש לשלם פרמיה יקרה משמעותית לעומת פרמיות ביטוח רכב אחרות.
מי נחשב לנהג צעיר?
נהג צעיר מוגדר בדרך כלל כנהג שגילו נמוך מ-24. זוהי איננה הגדרה על פי חוק אלא הגדרתן של חברות ביטוח לנהגים חסרי ניסיון, ולכן מחירי הביטוח שישלמו לכיסוי נהג צעיר יהיה גבוה מהרגיל.
רוב חברות הביטוח מחלקות נהגים צעירים לשתי קבוצות גיל:
- נהגים עד גיל 21
- נהגים מגיל 21 ועד גיל 23
נהגים מגיל 24 כבר אינם נחשבים לנהגים צעירים.
בנוסף, ישנה הגדרה של "נהג חדש", אשר גם הוא חסר ניסיון ועל פי חברות הביטוח הוא נהג שהוציא רישיון נהיגה עד לפני שנה אחת.
ביטוח חובה – הפן טכנולוגי והשלכותיו
במערכות של חברות הביטוח השונות קיימת מערכת הנקראת "איזו" אשר בודקת על בסיס מספר תעודת זהות נתונים כגון:
- שלילות מהעבר / שלילות קיימות
- תביעות גוף ומספר תביעות הגוף
- תוקף רישיון נהיגה
- תוקף רישיון נהיגה ישראלי
- ותק נהיגה
- אפשרות לביטוח הנהג בביטוח חובה
החל משנת 2017 חלה הוזלה משמעותית במחירי ביטוחי החובה על רכבים בעלי ארבעה גלגלים, וזאת בזכות ריבוי אמצעי הטכנולוגיה (מצלמות מהירות, מצלמות של גופים פרטיים דוגמת חנויות, מסעדות, בתים וכיו"ב) שנפוצו מאוד בדרכים.
כיצד קיים קשר בין ביטוח החובה לבין ההוזלה?
כאשר קרו בעבר תאונות רבות של "פגע וברח" ולא היה את מי לתבוע, האדם הנפגע יכול היה לתבוע את "קרנית" – קרן ממשלתית לפיצויים שבו זהות הנהג הפוגע אינה ידועה. קרנית היא גוף המקבל הפרשות מביטוח החובה של כל אדם ואדם ובכך הקרן משלמת תביעות במצבים שצוינו קודם.
כיום, ובזכות האמצעים הטכנולוגיים אשר פרוסים כמעט בכל נקודה ונקודה, קטנו משמעותית סיכויי נהג המבצע פגיעת "פגע וברח" לחמוק מהפן הטכנולוגי ולא להיתפס. על כן החל מינואר 2017 ולמשך שנתיים ישנה הוזלה בביטוח החובה בשיעור של כ-13%, וזאת על מנת להשיב למבוטחים כספים שנצברו בקרן של קרנית ולא מומשו.
פיצויים לאחר תאונת דרכים
כאשר מתרחשת תאונת דרכים, חוק הפלת"ד (שלא כמו בעבר) קובע את עקרון האחריות המוחלטת ואינו עוסק בשאלת האשם. משמע, די בכך שהאדם נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו נזק גוף על מנת שיוכל לתבוע ולקבל פיצויים במסגרת החוק.
על פי עקרון האחריות המוחלטת, לאחר תאונת דרכים תובע הנפגע את חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח החובה ולא את האדם שגרם לתאונה. בתאונות דרכים בהן הנהג היה בדרכו לעבודתו או בשובו מהעבודה, הוא תובע את הפיצויים המגיעים לו מביטוח לאומי. בהתאם לכך, מבטיח החוק פיצוי בגין נזקי גוף ונפש בכל מקרה שהוא למעט מקרים חריגים.
גובה הפיצויים שאדם מקבל לאחר תביעת ביטוח חובה משתנה בהתאם למספר פרמטרים: במרבית המקרים, שאלת גובה הפיצויים נדונה לאחר קביעת דרגת הנכות הרפואית, כאשר מטבע הדברים ככל שהנכות שנקבעה גבוהה יותר, כך הנפגע יקבל בדרך כלל פיצויים בשיעור גבוה יותר.
על פי נתוני משרד האוצר העדכניים ביותר, לאחר דיווחי חברות הביטוח, במסגרת כל שנת 2016 הוגשו 49,307 תביעות ביטוח חובה אשר בגינן שילמו חברות הביטוח 3,398,765,000 שקלים.
פרופסור זיו רייך הוא דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה
