תל אביב: האם העיר כבר לא כל כך תוססת?

כולם יודעים שתל אביב ממותגת כעיר התוססת ביותר – ומה קורה בתחום הנדל”ן? יצאנו לבדוק ומצאנו כמה פרטים מעניינים במיוחד

העיר הלבנה: אילו שכונות חדשות הולכות להיבנות?

תל אביב ידועה לכל כעיר ללא הפסקה, אך מי שחשב שהביטוי הזה מתייחס אך ורק לחיי הלילה והתרבות התוססים של העיר עשוי להתבדות, שכן, נראה כי בשנים האחרונות התחום התוסס ביותר בעיר הוא דווקא תחום הנדל”ן. כן, תל אביב הוקמה אמנם לפני 110 שנים, אי שם בשנת 1909 ואין בה כמעט עתודות קרקע פנויות אך כל זה לא מפריע ליזמים ולעירייה לחשוב בגדול ובעיקר לחשוב גבוה. ממש גבוה.

כיכר המדינה

נפתח עם מתחם כיכר המדינה היוקרתי. לאחר סאגה בת כמה עשורים בהן עלו תוכניות שונות עבור הכיכר הגדולה ביותר בעיר, ויותר מכך, נרשמו סכסוכים מתוקשרים בין העיריה לבעלי הקרקעות, אישרה בשלהי 2017 הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב את פרויקט כיכר המדינה. במסגרתו ייבנו במקום שלושה מגדלי יוקרה בני 40 קומות כל אחד עם  453 דירות חדשות בעלות כוללת של כ-1.2 מיליארד שקל. בחודש דצמבר האחרון, נרשם צעד נוסף בפרויקט כאשר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הוציאה היתר בנייה לעבודות חפירה ודיפון של הפרויקט, מתוך מגמה שבאפריל 2019 העבודות יחלו. כחלק מעבודות החפירה והדיפון יוקמו במקום שלושה מרתפי חנייה והיקף הפרויקט מוערך בכ-50 מיליון שקל. האישור לתוכנית נובע בין השאר מכך שכיכר המדינה ממוקמת ברובע 4 במסגרת תוכנית הרובעים החדשה של העיריה, המקדמת ומפשטת את הליכי הבנייה במרכז העיר.

התנגדות התושבים

אחת הסיבות הבולטות להתנגדות התושבים לתוכנית במהלך השנים הייתה התנגדות סביבתית על רקע עקירתם הצפויה של עשרות עצים וותיקים הנמצאים בכיכר, מרביתם עצי פיקוס, המזוהים עם המקום. על רקע הפגיעה הסביבתית הצפויה החליטה וועדת התכנון לשמר 28 עצים אשר ייעקרו זמנית ויינטעו שנית מסביב לפרויקט.

כיכר אתרים

כיכר מפורסמת נוספת בעיר שעומדת לעבור מתיחת פנים היא כיכר אתרים – הכיכר שהתפרסמה בשנים האחרונות בעיקר בגלל מועדון החשפנות, הפוסיקט, שהיה ממוקם בה, עומדת לעבור שינוי במסגרתו ייהרס המועדון ועל השטח שיתפנה יוקמו שני מגדלים בגובה של עד 40 קומות. גם כאן, באה לעזרת היזמים תוכנית הרבעים החדשים שכן הכיכר ממוקמת ברובע 3 בתוכנית. על פי החלטת וועדת התכנון, 70 אחוזים מהמגדלים יהיו לצרכי מלונאות ושאר 30 האחוזים ישמשו לדירות מגורים. להחלטה קדמו התנגדויות רבות שדרשו לבטל את בניית המגדלים ולהשאיר את המרחב הצמוד לחוף הים פתוח לשימוש הציבור. אחת ההשלכות לכך הייתה הקטנת מספר המגדלים מ- 4 כפי שרצו היזמים לשניים בלבד תוך יצירת מרווח רחב ככל האפשר בין המבנים ליצירת מבטים פתוחים לים מרחוב בן גוריון.

מגדל הספירלה

מתחם נוסף בעיר שהולך לרשום פיתוח משמעותי הוא מתחם עזריאלי בו מתוכנן לקום מגדל חדש – מגדל הספירלה אשר יתווסף לשלושת המגדלים הפועלים במקום – המשולש, העגול והמרובע. מגדל הספירלה צפוי להכיל 91 קומות ולהגיע לגובה של 350 מטר. עבודות החפירה והדיפון במקום כבר החלו ובניית המגדל צפויה להארך כשבע שנים בהשקעה של כ-2.5 מיליארד ש”ח. גם מעבר לכביש, במתחם הקריה לא קופאים על השמרים ובקצה הצפון-מזרחי של הקריה, בפינת הרחובות שאול המלך ומנחם בגין ועל שטח של 38 דונם צפוי לקום פרויקט קרן הקריה. הפרויקט יכלול 4 מגדלים – מגדל משרדים בגובה 80 קומות, מגדל משרדים נוסף שיתנשא לגובה 50 קומות ושני מגדלי מגורים בני 45 קומות כל-אחד.

לקריאה נוספת

ונסיים במגדל נוסף, כזה שאמור לשבור את שיאי הגובה ולהיות המגדל הגבוה בישראל. מדובר על מגדל בין ערים שיזמה עיריית תל אביב וצפוי להיתמר לגובה של 100 קומות ולשמש למשרדים, מלונאות, מסחר ושטחי ציבור. את התוכנית להקמת המגדל שייבנה על גבול הרחובות שפע טל בגבעתיים, ז’בוטינסקי ברמת גן ומחלף ארלוזורוב, קידמה עירית תל אביב (שהשטח בבעלותה) את הפרויקט, שבמסגרתו ייבנו עוד שני מבנים נמוכים בני 6 קומות שישמשו מוסדות ציבוריים לרווחת התושבים והדיירים.   

ההתנגדויות הבולטות ביותר במגדלי הענק שייבנו בסביבת דרך בגין, הקריה ועזריאלי היא פגיעתם הצפויה בהולכי הרגל ורוכבי האופניים שיידחקו למדרכות צרות ומסוכנות בדרכם אל ומחוץ למתחמי העסקים והמגורים הגדולים. נכון לעכשיו יושבת עירית תל אביב על המדוכה על מנת להביא לפיתרון הבעיה כאשר אחד הפתרונות הוא בניית גשרים עיליים בין המתחמים השונים.