תביעת כתובה: מה זה אומר?
תביעת כתובה היא למעשה התביעה של סכום הכסף על ידי האישה. לפי ההלכה, סכום הכסף הנכתב בכתובה צריך להיות 200 זוז לאישה רווקה ו-100 זוז לאישה גרושה. סכומים אלה נועדו לקיים את האישה למשך שנה שלמה. כל עוד אין הסכם ממון בין בני זוג המציין אחרת, כל אישה שהתחתנה כדת וכדין רשאית לתבוע את כתובתה. עם זאת, התביעה הזאת יכולה להיעשות בבית הדין הרבני בלבד. בית הדין הרבני בוחן את הנושא ומחליט את החלטתו לגבי הכתובה. כך למשל, מצב שיכול להגביר את סיכוייה של האישה לקבל את הכתובה הוא מחלה של הבעל או פגם תורשתי שהאישה לא ידעה עליו לפני שהתחתנה איתו. כלומר, במקרה שהמשדך או משפחתו של הבעל טרחו להסתיר את מצבו הבריאותי האמיתי שלו וזה מפריע לניהול הזוגי והמשפחתי, האישה רשאית להתגרש ולתבוע את הכתובה.
מעבר לכך, ישנם מקרים שבהם האישה אינה זכאית לסכום הנחתם בכתובה. לדוגמה, מקרה שבו האישה בוגדת בבעלה ויש לכך הוכחות חותכות. מקרה נוסף הוא מצב של אישה מורדת, כלומר אישה אשר אינה מוכנה לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא סיבה ממשית. מעבר לכך, הבעל לא יהיה חייב לשלם לאישה כתובה במקרה שבו היא תחליט להתגרש ממנו ולפרק את המשפחה ללא סיבה מוצדקת הנראית לעין. לפיכך, במהלך הגירושין לא מומלץ לאישה לעזוב את הבית מסיבות בלתי מובנות או בלתי מוצדקות, כי פעולות אלה עלולות לפגוע בסיכוי שלה לתבוע את כספי הכתובה.
האדם שמסייע להתמודד עם תביעת כתובה
כאמור, בית הדין הרבני הוא הגוף היחיד המוסמך לעסוק בעניין הכתובה. לפיכך, אישה המעוניינת לתבוע את כתובתה, צריכה לפנות אליו. מרבית הנשים אינן יודעות כיצד להתנהל מול בית הדין הרבני וחוששות שלא יקבלו את כל זכויותיהן. על כן, במקרים אלה טוען רבני הוא איש המקצוע שאליו כדאי לפנות. בדומה לעורך דין המייצג את בני הזוג המתגרשים בבית המשפט, הטוען הרבני מייצג את האישה התובעת את כתובתה בפני בית הדין הרבני. הוא בקיא בכל החוקים ומוודא שהאישה אשת מקבלת את כל הסכום הנכבת בכתובה. מעבר לכך, טוען רבני מעניק מגוון רחב של שירותים לבני הזוג העומדים להתגרש: תביעת משמורת, חלוקת רכוש, משמורת, מזונות, שלום בית ועוד.
מי יכול להיות טוען רבני?
בדומה לעורך דין שעובר הכשרה והתמחות במשך שנים כדי להפוך לבעל מקצוע, גם הטוען הרבני לומד במשך שנים רבות, וכדי לעסוק בתחומו, עליו לקבל רישיון של טוען רבני. כדי לקבל את הרישיון הנכסף, יש צורך לעמוד ב-3 תנאים עיקריים:
- על מבקש הרישיון להיות תושב ישראל.
- ללמוד במשך 4 שנים בישיבה גבוהה לאחר גיל 18, או לחלופין, ללמוד במשך 3 שנים במוסד שהוכר על ידי בית הדין הרבני הגדול.
- על מבקש הרישיון לעמוד בבחינות ההערכה של ועדה מיוחדת מטעם בית הדין הרבני הגדול, וזאת כדי להוכיח שהוא יכול להיות טוען רבני.
מכאן אנו רואים שלא כל אחד יכול להיות טוען רבני. מלבד הלימודים, הטוען הרבני צריך להיות בקיא גדול בהלכה, בייחוד בכל הקשור לענייני נישואים וגירושים. זהו גם אדם שיודע כיצד פועל בית הדין הרבני, באיזו דרך הוא מקבל את ההחלטות ומה לעשות כדי לייצג את טובתם של בני הזוג בדרך הטובה ביותר. מעבר לכך, טוען רבני פועל לפי אותם כללי אתיקה כמו עורך דין, וזה אומר שהוא מחויב לשמור על סודיות. עם זאת, בעוד עורך הדין מחויב להאמין ללקוח שלו גם אם הוא משקר, הטוען הרבני פועל במסגרת גדרי ההלכה, וזה אומר שהוא אינו יכול להטות את הדין. נוסף על כך, מכיוון שמדובר בנושא טעון ורגיש כמו פירוק התא המשפחתי, הטוען הרבני צריך להיות קשוב וסבלני ללקוח שלו. איש מקצוע אמיתי מלווה את הלקוח לאורך כל התהליך, עד לפסק הדין הסופי על ידי בית הדין הרבני.
רוצה לדעת עוד על תביעת כתובה? היכנסי לבלוג המשפטי
בעולם שלנו ידע הוא כוח משמעותי, בייחוד כאשר מדובר בסוגיות משפטיות מורכבות. בלוג משפטי הוא המקום לקבל בו מעט יותר רקע משפטי בנושאים שונים כמו תביעת דיבה, דיני נזיקין, לטיגציה מסחרית ועוד. בבלוג משפטי איכותי ניתן למצוא תשובות לשאלות בוערות וגם לצבור ידע אשר יכין אתכם לקראת הפגישה עם עורך הדין או הטוען הרבני. כמו כן, הניווט בבלוג המשפטי הוא קל ופשוט, וניתן אפילו להירשם לניוזלטר כדי להיות מעודכנים בכל מה שקורה בעולם המשפט ההולך ומשתנה לנגד עינינו. הידע המשפטי שתצברו יסייע לכם לתמודד טוב יותר עם סוגיות פרטיות שונות.
