כמה עובדים זרים חסרים בענף הבנייה בישראל?
איך קרה שעל אף ההסכמים והתוכניות להבאת 20 אלף עובדים מסין לאתרי הבנייה בישראל הגיעו לארץ במהלך השנה האחרונה 700 עובדים בלבד? בנוסף, איך קרה שעל אף המחסור העצום בידיים עובדות באתרי הבנייה אין אף דורש ל- 1800 עובדים סיניים שמחכים כעת במולדתם להגעה לישראל, דבר שאף מכעיס את הממשלה הסינית?
ימים ימימה
לצורך התשובות בנושא זה יש לחזור קצת אחורה בזמן: לפני כעשור עבדו בישראל כ- 15 אלף פועלי בניין זרים, רובם מסין, שהגיעו יחד עם הבנייה המואצת לאחר גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. בתחילת שנות ה- 2000, הצורך בעובדים אלה התמעט והמדינה ביקשה לצמצם את מספרם בחדות. לצורך כך היא בנתה בשנת 2005 מתווה יורד להעסקת עובדים זרים לבניין שקבע כי בשנת 2010 לא יישארו יותר עובדים זרים בישראל.
עניינים של היצע וביקוש
הדברים הסתבכו כאשר הביקוש לדירות החל לעלות בחדות וההיצע נותר נמוך. הדבר (בשילוב גורמים נוספים) הקפיץ את מחירי הנדל"ן כלפי מעלה ויצר בעצם בועת נדל"ן שעם תוצאותיה אנו חיים עד היום. בכל אותו הזמן ניסתה הממשלה לפתור את בעיית המחסור בעובדים בדרכים יצירתיות ומגוונות אך הדבר לא עלה בידה ורק בשנה שעברה לאחר פניות ומגעים ארוכי שנים עם הקבלנים חתמה ישראל בחודש מרץ על הסכם בילטרלי עם ממשלת סין להבאתם של 20 אלף עובדים סיניים לארץ במספר פעימות עד לסוף שנת 2018. ואגב זה לא הלך חלק, ממשלת סין התעקשה כי אתרי הבניין בהם יועסקו עובדיה יהיו רק בגבולות הקו הירוק ולאור הידלדלות הפועלים, ישראל נאלצה להשלים עם הסעיף הבעייתי.
בכל אופן, במסגרת ההסכם נקבע כי במהלך חצי השנה הראשונה לקיומו תגיע לארץ מסה ראשונית של כ־ 6,000 פועלים ולצורך כך יצאה באוגוסט 2017 משלחת ישראלית לסין שהורכבה מנציגי הקבלנים ורשות האוכלוסין וההגירה. המשלחת ערכה מיונים לסינים שהגיעו בהמוניהם לאתרי המיון ובסוף התהליך נבחרו כ- 6,000 עובדים מאושרים אשר התחלקו לארבע קטגוריות מקצועיות שונות: טפסנות, ברזלנות, טיח וריצוף. שני המקצועות הראשונים נמנים על מקצועות השלד ושני האחרונים שייכים למקצועות הגמר.
המשלחת הישראלית אף קבעה כי בהתאם לצרכיו של ענף הבניין בישראל מרביתם של העובדים, כ- 60 אחוזים מהם (3600 עובדים) ישתייכו למקצועות השלד, בעוד ש- 40 האחוזים הנותרים (2400 עובדים) יהיו עובדי מקצועת הגמר. מתוך 3600 עובדי השלד נקבע כי מחציתם יהיו ברזלנים ומחציתם טפסנים והחלוקה הזו נשמרה גם לעובדי הגמר שמחציתם יהיו טייחים ומחציתם רצפים.
בעיה ופתרון
אז איפה נוצרה הבעיה? מסתבר שהמשלחת הישראלית לא חזתה פני עתיד ובשל עיכובים בהתחלות בנייה במספר פרויקטים גדולים במיוחד, בהם הועסקו עובדים רבים, נוצרה ירידה בביקוש לאנשי הגמר ומאידך עלייה בביקוש לברזלנים וטפסנים- אנשי מקצועות השלד. הטעות הזו כמובן לא מעניינת את ממשלת סין והיא מסרבת נכון לעכשיו להקצות לישראל פועלי שלד מקצועיים נוספים, בטרם תימצא תעסוקה גם לפועלי הגמר הממתינים באתרי המיונים.
התוצאה העגומה היא שאם שוב לא יצליחו הקבלנים למצוא די והותר פועלים (עובדי שלד כרגע) קצב הבנייה לא יואץ כמיוחל והיצע הדירות ימשיך להיות נמוך, דבר שיעלה את המחירים בשוק או לכל הפחות ישאיר אותם על הרמה הגבוהה הקיימת. למי שמחפש כאן נקודת אור כלשהיא הרי שזו תגיע אולי ממולדובה, מדינה ממנה הגיעו בשנים האחרונות.
האטה בענף הבנייה: מהו הפתרון האידאלי?
בשורה התחתונה
נדמה כי בין ישראל לסין קיימים יחסי מסחר ועבודה טובים מאוד, אולם הדבר מעט התערער כאשר הובטחו הבטחות שלא התקיימו באופן מלא. לאור עניין זה, התוצאה היא קצב בנייה לא מהיר מספיק, היצע דירות נמוך שיביאו לעליית מחירים מהירה.
מחפשים פרויקטים חדשים לקניית דירה למגורים או להשקעה? לחצו כאן ומצאו את הדירה הבאה שלכם!
