כל מה שצריך לדעת על הלבנת הון

בחדשות הפלילים אנחנו שומעים פעמים רבות את המושג 'הלבנת הון'. אז מהי עבירה זו, מה נכלל תחתיה ומהם עשוי לקרות למי שעבר עבירה מסוג זה? היכנסו וקראו

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא גוף מודיעיני שהוקם מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שתכליתו חקירתן ומניעתן של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מרצונה של מדינת ישראל להילחם בהון השחור, להצטרף למאבק הבינלאומי בתופעות הלבנת ההון בישראל ובעולם וכחלק מחברותה של ישראל בארגונים בינלאומיים הנלחמים בהלבנת הון, דוגמת ארגון FATF.

חקיקת חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור, חוק הגבלת השימוש במזומן וכן חוקים נוספים חוקקו כחלק מאותו מאבק, חוצה יבשות ומדינות, וכחלק מההבנה בישראל ובעולם, כי עבירות הלבנת הון הם בסיס כלכלי לפשיעה מאורגנת ולמימון טרור ורצונה של ישראל ומדינות רבות בעולם להילחם בהו השחור ולסייע במיגור הפשיעה הכלכלית.

חשוב לזכור, כי הענישה בעבירות הלבנת הון היא ענישה מחמירה. אם נקראתם לחקירה בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון הזכות להיוועץ לפני חקירה בעורך דין הלבנת הון, היא זכות בסיסית וחשובה ביותר. זאת, על מנת לשמור על זכויות הנחקר, ולמנוע פערים ביחסי הכוחות שלו אל מול חוקרי הלבנת הון מיומנים אשר מנסים לאסוף ראיות כנגדו ובעיקר, על מנת למנוע טעויות מהעצור, אשר בלחץ הרב בו מצוי עלול להפליל עצמו.

מהי הלבנת הון?

הלבנת הון היא עשיית פעולה או פעולות בהון אשר נצבר בדרכים לא חוקיות במטרה להטמיע את אותו ההון, שמקורו בפעילות עבריינית – הון שחור – ברכוש הנושא אופי חוקי – הון לבן, ובכך בעצם ״להלבינו״ ולהסוות את מקורו הבלתי חוקי של הרכוש האסור והצגתו ככשר, כאילו נצבר באמצעים כשרים וחוקיים.

הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 מתוך מטרה להיאבק בפשיעה המאורגנת. מטרתו של המחוקק הייתה למנוע את יצירת הרווח הכספי ומקור המימון לארגוני פשיעה ועבריינות ובכך ליצור הרתעה ולבטל תמריצים כלכליים לעבור עבירות.

ביום 1 באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור, התשס"ה- 2005. במסגרתו נכללו הוראות נוספות למאבק במימון טרור, ושמה של הרשות שונה ל- "רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור".

מהי עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון?

החוק מגדיר בתוספת הראשונה לחוק מהן העבירות שייחשבו כעבירות מקור אשר על פירותיהן יחולו הוראות סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון, וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות ועבירות בעלות אופי מסחרי אשר הינן עבירות מקור:

עבירות שוחד, הימורים, סחר בלתי חוקי בנשק, בשנים האחרונות גם עבירות מס, בהן עבירות מס הכנסה ועבירות מע"מ – כגון הוצאת חשבוניות פיקטיביות, עבירות על חוק ניירות ערך – כגון שימוש במידע פנים והרצת מניות, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים וכן עבירות נוספות.

דעו, כי אם נקראתן לחקירה באזהרה באחת העבירות המדוברות, ניתן לקבוע, כי בין היתר, במעשיכם ביצעתם עבירות הלבנת הון.

יש לציין כי רשימה זו הינה רשימה חלקית ולא ממצה של כל העבירות המצויות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, אשר ניתן להגדירן כעבירות מקור.

גם עבירות שבוצעו מחוץ לגבולות מדינת ישראל ומהוות עבירה לפי דיני אותה מדינה שם בוצעו העבירות יאפשרו להאשים אדם בהלבנת הון, בעבירה לפי דיני מדינת ישראל וזאת למרות שהעבירה כלל לא בוצעה במדינת ישראל וזאת, לפי סעיף 2 (ב) לחוק איסור הלבנת הון. סעיף זה נועד לעזור לרשויות התביעה להתגבר על קשיים בהוכחת עבירה שבוצעה בחו"ל בבית משפט בישראל וזאת משום שלרוב עבירות פיננסיות מתוחכמות וקשות להוכחה.

סעיפים מרכזיים בחוק איסור הלבנת הון

בחוק איסור הלבנת הון ישנן שלוש עבירות מרכזיות.

שתיים מהעבירות, קבועות בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון – דנות באיסור להלבין הון. העונש הקבוע למבצע עבירות לפי סעיף זה הינו עד 10 שנות מאסר בפועל.

סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 3(א) אוסר על ביצוע פעולה ב- "רכוש אסור", על מנת להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, או את עשיית הפעולה בו.

"רכוש אסור" מוגדר בסעיף זה – 

  • רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה.
  • רכוש ששימש לביצוע עבירה.
  • רכוש שאפשר ביצוע עבירה.
  • רכוש שנעברה בו עבירה.

סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון

סעיף 3(ב) אוסר על עשיית פעולה ברכוש – כל רכוש ואין הכרח כי המדובר ברכוש אסור – או מסירת מידע כוזב, במטרה למנוע את הדיווחים, המחויבים לפי החוק, או לגרום לדיווחים בלתי-נכונים. דינו של העובר על סעיף זה הינו עד 10 שנות מאסר בפועל.

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון

דנה באיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. העונש הקבוע למבצע עבירות לפי סעיף זה הינו עד 7 שנות מאסר בפועל.

חילוט כספים ורכוש

כאשר אדם חשוד בעבירה על חוק איסור הלבנת הון או מורשע בהליך פלילי בעבירה על חוק איסור הלבנת הון, בנוסף על העונש הצפוי הקבוע בחוק, המדינה יכולה לבצע כנגדו הליכי חילוט זמניים (עוד בשלב החקירה) וכן הליכי חילוט של רכוש שהוכח כי היה קשור לביצוע העבירה לאחר הרשעתו של העבריין, כאמור בסעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון.

ייעוץ משפטי בעבירות הלבנת הון

חשוב לפנות לעורך דין צווארון לבן, בעל ידע והבנה משפטית בעבירות הלבנת הון. עורך דין אשר ליווה נחקרים, חשודים ונאשמים בתיקי הלבנת הון. משרד עורכי דין מוביל בעל ניסיון שיעניק ייעוץ משפטי ללקוח החל משלב החקירה, אשר הינו שלב קריטי בהגנה על הלקוח וכן בהליכי שימוע ובבתי משפט לנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות הלבנת הון.