מתחילת המאה הקודמת וביתר שאת מפרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914), החלה הגירה מאסיבית של יהודים מפולין ומיתר מדינות מזרח אירופה לגרמניה. הסיבות להגירה היו בין היתר אנטישמיות ומצוקה כלכלית.
באותן השנים, אזרחות גרמנית ניתנה למי שנולד לאב אזרח גרמניה. לכן, יהודים שהגיעו לגרמניה עד לשנות השלושים המוקדמות של המאה הקודמת (ואף ילדיהם שנולדו בגרמניה) נאלצו לחיות בשטחה כתושבים בלבד וללא אזרחות. בשנים אלו, ביססו אותם מהגרים יהודים את מרכז חייהם בגרמניה, רכשו השכלה ומקצוע והקימו משפחות. רבים מאותם יהודים היו תושבי האימפריה האוסטרו הונגרית (שהתפרקה ב 1918) כך שדברו את השפה הגרמנית והתערו בקלות רבה יותר בתרבות הגרמנית. התושבים היהודים קיוו שבעתיד יקבלו אזרחות גרמנית מכוח ישיבה בגרמניה.
עליית היטלר לשלטון ב-30.1.1933 סתמה את הגולל על תקווה זו. יהודי גרמניה סבלו מרדיפה ואפליה קשה. בשנת 1938, החליט המשטר הנאצי לגרש את כל התושבים היהודים אזרחי פולין (ללא אזרחות גרמנית) לפולין.
כתוצאה מהאפליה הקשה, יהודים תושבי גרמניה היגרו בהמוניהם לפלשתינה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, מדינת גרמניה אפשרה ליהודים שהיו אזרחיה לקבל בחזרה את אזרחותם שנשללה על ידי המשטר הנאצי. לעומת זאת, גרמניה לא מצאה לנכון להעניק אזרחות ליהודים שהיו תושבים בלבד ונאלצו להימלט משטחה עקב רדיפה על רקע גזעי. מדובר בעיוות היסטורי שכן אותם תושבים יהודים גורשו או נאלצו להימלט מגרמניה והוחרגו מקבלת אזרחות גרמנית בתקופת המשטר הנאצי.
התיקון לחוק האזרחות
ב-20.8.2021 מדינת גרמניה החליטה לתקן עיוות זה: לפי תיקון לסעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני, אותם תושבי גרמניה מוכרים כעת כזכאים לאזרחות גרמנית. הזכאות עוברת גם לצאצאים ישירים של תושבי גרמניה: ילדים, נכדים, נינים, חימשים וכו'.
תנאי הזכאות
על מנת להיות זכאי לאזרחות לפי סעיף 15, עליכם להיות צאצאים ישירים של אדם ללא אזרחות גרמנית העומד בשני התנאים הבאים יחדיו:
כמו כן, קיימת זכאות גם למי שנולד בגרמניה לאחר 30.1.1933 ונמלט מגרמניה בעקבות רדיפת המפלגה הנאצית.
בדיקה ארכיונית
מטרת הבדיקה הארכיונית היא לוודא שקיימות ראיות מובהקות בכתב לכך שקרוב המשפחה שמכוחו אתם זכאים שהה בגרמניה לפני 30.1.1933 ולאחר מכן. למי שאין בידיו מסמכים המוכיחים זאת, משרדנו יכול לסייע באיתור מסמכים מגרמניה אודות קרוב המשפחה. לשמחתנו, הגרמנים מאוד מסודרים וכ-95% מהבדיקות מעלות תוצאה לפיה קיימות ראיות לעמידה בתנאי הזכאות לאזרחות וניתן להתקדם להכנת והגשת הבקשה.
השגת מסמכים
המסמכים הנדרשים לצורך הכנת הבקשה הם: מסמכים שלכם, של קרוב המשפחה ממנו נובעת הזכאות לאזרחות (למשל סבא) ושל לקרובי משפחה המקשר אתכם לקרוב המשפחה (למשל אבא) ממשרד הפנים מהרבנות ומבית הדין הרבני (במקרה של גירושין) . כמו כן, יש להוציא תעודות יושר של כל אחד מהמבקשים.
לאחר מכן, יש להוסיף לכל אחת מהתעודות אימות ממשרד החוץ הישראל. אימות זה נקרא אפוסטיל.
לסיום, יש להוסיף לתעודות תרגום מעברית לגרמנית ואימות נוטריוני של תרגום. אין צורך בתרגום תעודות מאנגלית לגרמנית.
את כל המסמכים יש לאגד עם הממצאים הארכיונית, למלא את טפסי הבקשה לאזרחות גרמנית בגרמנית ולהגיש את הבקשה למחלקת האזרחות בגרמניה.
משך הטיפול בבקשות לאזרחות גרמנית תחת סעיף 15 הוא בין שנתיים לשלוש מיום הגשת הבקשה.
משרדנו מטפל בהכנת והגשת הבקשות לאזרחות גרמנית מא' -ת' מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. המטרה היא לחסוך לכם את הטרחה הבירוקרטית והזמן הכרוך בטיפול בבקשה. כמו כן, אנו נותנים לכם את הביטחון שהבקשה מוגשת על הצד הטוב ביותר עם מעקב עד לקבלת הדרכון. לאורך כל הטיפול בבקשה, תהיה לכם גישה לאזור אישי בו תוכלו לראות מה קורה עם התקדמות בטיפול בה עד לקבלת הדרכון.
אם אתם מוזמנים להשאיר פרטים ואנו נחזור אליכם לגבי דרכון גרמני מבלי לצאת מהבית.
קרדיט תמונה: pexels
