מעוררת חרדה: הפרעות חרדה בעקבות הקורונה

הקורונה פרצה לחיינו לפני כמה חודשים, אבל לא ידענו עד כמה באמת היא הולכת להשפיע על חיינו, בעיקר בפן הנפשי. אילו תופעות היא הציפה ומה ניתן לעשות לגביהן? המשיכו לקרוא

מאז פרץ לחיינו בתחילת 2020, נגיף הקורונה התגלה כבעל השפעות מרחיקות לכת על תחומי החיים השונים. לצד ההשפעות הכלכליות, הבריאותיות והחברתיות, הנגיף נושא בחובו גם השפעה לא מבוטלת על התחום הנפשי. במאמר הבא נסקור כמה הפרעות נפשיות ידועות שהקורונה חיזקה ועודדה.

OCD: כשההיגיינה נעשית לא בריאה

הפרעה טורדנית כפייתית או בראשי התיבות המקובלים שלה OCD, היא מבין ההפרעות הפסיכולוגיות הידועות ביותר. הפרעה זו מאופיינת במחשבות אובססיביות ולא רצויות אשר טורדות את שגרתו של הפרט. הוא מתמודד איתן באמצעות פעילויות טקסיות חוזרות ונשנות אשר פוגמות בניהול אורח חיים תקין. פעילויות אלו מקושרות במקרים רבים עם מספרים טיפולוגיים, טקסים אישיים ופעולות הקשורות בניקיון (לדוגמה, שטיפת ידיים אובססיבית עשרות פעמים ביום).

הקורונה העצימה את כל הקשור בפעילויות ניקיון וחיטוי, ובצדק. ההיגיינה תופסת מקום מרכזי בסדר יומם של מרבית האנשים והמוסדות. אולם בצד זאת, היא גם הגבירה את שכיחות ההפרעות הקשורות בכך. היא מעוררת באנשים מחשבות מציקות אשר לא מרפות מהם ושולחת אותם לבצע פעילויות ניקיון אינסופיות אשר חורגות מעבר לנורמה הבריאה, ואינן מאפשרות קיום שגרה בריאה ויצרנית.

קלסטרופוביה: מי מפחד ממקומות סגורים?

קלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים, היא בין הפוביות המפורסמות בתרבות ושכיחותה באוכלוסייה גבוהה יחסית. נגיף הקורונה, אשר כפה על כולנו תקופות בידוד ממושכות ואף סגר מלא למשך חודשיים תמימים, ללא ספק העלה את מפלס החרדה בקרב הסובלים מהפרעה זו. הצורך לשהות בחלל סגור למשך זמן ארוך מאוד לא היטיבה עם רובנו, ועל אחת כמה וכמה עם ציבור הקלסטרופוביים, אשר חווים חרדה על בסיס יומיומי.

קיימות מספר דרכים להרגיע פחד זה. אם יש גינה או מרפסת, כמובן שמוטב לשהות בהן ככל האפשר. גם פתיחת חלונות להזרמת אוויר צח והתבוננות דרכם בשמיים הרחבים, זו פעולה שעשויה לתרום לעיתים לשיכוך החרדה. עוד דרך יעילה היא מעבר מרובה ככל האפשר בין חדרי הבית על מנת ליצור תחושת ניידות מסוימת ש"תבלבל" את הפחד.

התקפי חרדה: פחד מהפחד עצמו

התקפי חרדה הם מצבים בהם חווים פחד גדול מאוד ללא הקשר סביבתי מוצדק לו. פחד זה מלווה בשינויים גופניים (קצב לב, הזעה ועוד) והוא עלול לתקוף ללא התראה ובכל מקום. התקפי חרדה פוגעים מאוד בסובלים מהם, ועלולים לפתח בהם פחד מהתקף חרדה נוסף שיבוא והימנעות ממקומות ופעילויות המקושרים להתקף (למשל אדם החווה התקף שכזה בנסיעה באוטובוס, עלול להימנע ממצבים הקשורים בתחבורה בעקבות זאת).

הסיבות להתקפי חרדה, הידועים גם בשם פאניקה, עוד לא ידועות למדע באופן מלא, אבל כן קיימים מספר גורמים אשר תורמים להם באופן מובהק. אחד הבולטים שבהם הוא נוכחות גדולה של לחץ בחיים. הקורונה הגבירה אצל רובנו קיומו של לחץ זה, אם בשל דאגה למצב הכלכלי, חשש לשלום הקרובים או פשוט חוסר ודאות מהעתיד לבוא, ואכן קיים קשר בינה לבין התקפי חרדה.

חשוב לציין בהקשר של התקפי חרדה, וגם של ההפרעות האחרות שתוארו, שמומלץ מאוד לגשת לעזרה מקצועית וטיפול במידה וסובלים מהם.