מה קורה כשאימא ואבא לא מסכימים

לא פעם, כהורים, תמצאו שאתם לא תמיד מסכימים על כל דבר. האם יש דרך לגשר על הפערים? אספנו לכם מידע מעניין בנושא בכתבה הבאה

כהורים מצופה מכם להראות חזית מאוחדת מול הילדים. היגיון יפה, ובעולם אוטופי זה אכן אידיאלי, אבל בפועל זה לא תמיד אפשרי. אבא ואימא הם שני אנשים שונים, שהגיעו מרקע שונה, גדלו בסביבה אחרת עם משפחות שונות, יש להם מערכת ערכים, אמונות, דעות ומחשבות שונות שלא בהכרח תואמים האחד לשנייה. איך ניתן לפתור את הפלונטר הזה ולהישאר בחיים?

היתרונות שיש בגישות שונות

אדם גדל במסגרת משפחתית, קהילתית וסביבתית אחת. כאשר שני אנשים נפגשים, בכול סיטואציה שהיא, העולמות הללו נפגשים ומתגלעים ההבדלים ביניהם. ההבדלים הללו והשוני הזה אינו בהכרח דבר רע. מתוך השונות ומתוך הפערים ניתן להכיר זווית ראיה שונה, ניתן לפתח חשיבה אחרת. אפשר למצוא את הדרך לאחד בין שניהם ולהוליד דרך משותפת שתתאים לשניהם.

ילדים שגדלים לשני הורים שונים, לדוגמה האחד אוהב קריאה וספרים והשני ספורט אתגרי, ירוויחו עושר פעילויות רב, תחומי עניין מגוונים, ראיית עולם רחבה יותר וכדומה. בנוסף, הם ירוויחו את היכולת החשובה שבקבלת האחר וכיבוד דעות מנוגדות לזו שלהם. בעולם שבו אנו חיים, שבו יש פלטפורמה זמינה ולגיטימית להביע כל דעה ורעיון, זו יכולת חשובה, מאפשרת צמיחה ואפילו הכרחית.

החסרונות הטמונים בשתי גישות

לצד היתרונות הגדולים והמהותיים, ישנם חסרונות שלא כדאי להקל בהם ראש, שכן גם מהם ניתן ללמוד ולהתפתח.  הולדת הילד הראשון עשויה לעורר אצל זוגות רבים מחלוקות לגבי דרך החינוך והערכים שאותם רוצים להעביר לילד. אלו נושאים שלא עלו בעבר, שכן המצב עצמו חדש ולא מוכר. חשוב להבין כי הולדת תינוק יכולה להביא עימה את אי־ההסכמות האלו, וזו יכולה להיות הזדמנות לשבת ולדבר על הדברים. חיכוכים, מריבות וכעסים אינם מקדמים את המצב ואינם תורמים לסיומו.

דרכים ליישב את חילוקי הדעות

ישנן דרכים שונות ומגוונות המאפשרות התמודדות עם שוני וחוסר הסכמה, כאשר העיקרית והחשובה ביותר היא תקשורת פתוחה וכנה בין ההורים. אם עולה נושא שבו נראה כי אין הסכמה, כדאי לשבת וללבן אותו לפני המענה לילדים. כול צד יוכל להסביר את דעתו ולהביע את חששותיו, וככה ניתן להגיע לעמק השווה כך ששני הצדדים יצאו מרוצים. בזמן השיחה הזו חשוב לבוא פתוחים וקשובים, לתת אמון הדדי אחד בשני ולנסות להבין לעומק את הדעה המנוגדת גם אם לא מסכימים איתה. חשוב שלא להביע זלזול, סלידה או חוסר אמפטיה, הן לדעה המנוגדת והן לבן הזוג.

רצוי ומומלץ לפתח דיון בנושא, להעלות דעות לשני הצדדים אך להישאר בשיח רגוע, מכבד ומקבל. אם כבר התפתחה מריבה חשוב לדעת לסיים אותה בדרך המשלבת את שתי הגישות ושני הרצונות. אין סיבה לגרור את הוויכוח או להשאיר אותו ללא מענה, שכן נושאים בתחום חינוך וגידול הילדים נוטים לחזור על עצמם בוואריאציות שונות. לדוגמה, כבר בזמן ההיריון או מיד לאחריו, לכול אחד מבני הזוג הייתה רשימה של שמות לבנים או בנות והיא הייתה שונה מהרשימה של בן הזוג השני. כדי לבחור את השם היה צורך לנהל שיחה ולהחליט במשותף על השם הנבחר. סביר להניח כי בהריונות הבאים, יתנהל אותו דיון על אותו נושא בדיוק.

לכול הורה יש מערכת יחסים אישית עם כול אחד מהילדים, זה טבעי ונורמלי ואפילו רצוי ומומלץ. מערכת היחסים הזו תלווה את הילד וההורה לכול אורך הדרך והיא נפלאה ומיוחדת. גם אם ישנם פערים בגישות החינוך בין ההורים, כדאי מאוד שלא להתערב במערכת היחסים האישית שיש להורה השני עם הילד ולא לערער אותה. מערכת היחסים מתחילה מגיל אפס והיא מקיפה את נושא האוכל, הלבוש, דרך ההשכבה או צורת המקלחת, בחירת הסיפור לפני השינה ועוד.

רוב ההורים לא יסכימו על כול נושא שיעלה במהלך השנים בנושא גידול הילדים, וגם הסכמות שכן תהיינה, לא יתרחשו כל הזמן, וזה מצב טבעי ונורמלי לחלוטין. הורות של שני אנשים היא עבודה מאתגרת הדורשת פשרות מסוימות, ויתורים משני הצדדים אך יחד עם איתן גם הסכמות רבות ורצון לדרך משותפת. ההבנה הזו, שהשוני קיים, שהוא יכול אפילו להועיל בגידול הילדים ושניתן ללמוד ממנו ולהתפתח ממנו, יכולה להצמיח פתרונות יצירתיים שייצרו הרמוניה במשפחה וילדים אמפטיים לאחר, סובלניים כלפי השונה ומאושרים גם בעת היתקלות עם קשיים.