מה שהיה
הדאסטר של דאצ'יה נקלט בהצלחה בישראל, והוא זה שאחראי על השינוי התודעתי שעבר על קהל רוכשי דאצ'יה בארץ- ובעולם. לאחרונה, דאצ'יה הוסיפו למבחר הדאסטר בישראל את גרסת הדיזל-אוטומט שמצוידת במנוע 1.5 טורבו-דיזל המוכר של רנו, אליו שודכה תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמד (EDC) עם שישה הילוכים המוכרת גם היא מדגמי רנו השונים.
המחיר של הדאסטר שהופך אותו לרכב הדיזל שמצויד בתיבה אוטומטית אמיתית (להבדיל מה- LOGAN שמצוידת בתיבה רובוטית בעלת מצמד אחד) הזול ביותר בישראל.
מה שיש
מבחוץ הדאסטר אינו מספק רמזים לכך שמדובר באחד מהרכבים הזולים בקטגוריה, בעיקר כשהוא מגיע ברמת גימור פרסטיז' הגבוהה שמוסיפה חלונות כהים, חישוקים קלים, פסי גגון בצבע כרום-מט ועוד מספר תוספות ויזואליות שמוסיפות להופעה.
כשנכנסים לתוך הרכב מגלים היכן בוצע החיתוך בעלויות; איכות החומרים הבסיסית והנדסת האנוש המוזרה מזכירים מהר מאוד את תג המחיר הלא גבוה, ולמרות זאת- הדאסטר מצליח שלא להעליב את נוסעיו, אלא מספק להם סביבת מחיה סבירה לחלוטין המצוידת בכל הציוד החשמלי המקובל, ומוסיף עליו בקרת שיוט ומערכת מולטימדיה (נוחה לתפעול אך במיקום גרוע) הכוללת מערכת ניווט ומצלמת רוורס. החיסרון הגדול הוא העדרן של מערכות בטיחות אקטיביות, ויש רק ארבע כריות אוויר (במקום מינימום 6 כמקובל היום).
תנוחת הישיבה בדאסטר גבוהה ושולטת- ממש כמו שכתוב בספר החוקים הבלתי-כתוב של רכבי הפנאי, עם כסאות נוחים ומרווח מחיה מספק למדי גם ליושבים מאחור. תא המטען מכובד עם 475 ל'.
מה שיהיה
כמו שציינו למעלה, דאצ'יה ציידה את הדאסטר במנוע ה- 1.5 טורבו-דיזל של רנו, עם 109 כ"ס ו- 25.5 קג"מ. אל המנוע משודכת תיבת שישה הילוכים רובוטית כפולת מצמד. שילוב זה עובד מצוין בדאסטר ומתאים מאוד לאופי הרכב. עם ביצועים בדמות 11.9 ש' ל- 100, הדאסטר מאיץ באופן נאה- גם אם לא עוצר נשימה, כאשר המומנט המכובד מאפשר נסיעה זורמת וחסרת מאמץ גם בעליות ותחת עומס.
פעולת התיבה טובה מאוד רוב הזמן, עם החלפות הילוכים חלקות ונעימות (גם אם לא מאוד זריזות כמו מקבילתה מבית פולקסווגן הגרמנית), ורק לעיתים נדירות התיבה מתבלבלת או חובטת. בסופו של יום, שילוב התיבה למנוע מעולה ומספק את הסחורה המצופה ממנו. צריכת הדלק של הדאסטר חסכונית למדי, ובמהלך המבחן הקשה עמדה על כ- 14.5 קמ"ל.
באופן שהפך נדיר יחסית לרכבים מהשנים האחרונות, מתלי הדאסטר רכים למדי ומספקים נוחות נסיעה מפתיעה לטובה. הרכות הזו מעט פחות נעימה כשמנסים לנסוע במהירות בכביש מפותל, כיוון שבמקרה כזה נחשפות זוויות גלגול לא מבוטלות המפחידות את הנהג והנוסעים.
גם תחום ההיגוי מזכיר נשכחות מהעבר, עם משקל כבד מאוד ומהלך מעופל וארוך. וזה לא הכל; ההגה סובל מאוד מלוחמת מומנט, וכל מהמורה בכביש או בשטח "מושכת" אותו לצדדים, דבר שפוגע מאוד בביטחון הנהג. בנסיעה בין עירונית מגלים כי בידוד הרעשים (רוח, כביש, מנוע) לוקה גם הוא בחסר, והבלמים (עם תוף מאחור) מרגישים ספוגיים עם דוושת בלם עמומה וארוכת מהלך.
ומה קורה בשטח? למרות שהדאסטר האוטומטי מגיע עם הנעה קדמית בלבד (אין אפשרות לקבל את התיבה האוטומטית עם הנעה 4×4), 21 הס"מ של מרווח הגחון בשילוב מהלך המתלים ארוך מספקים לדאסטר יכולת עבירות שעולה על מתחריו ומאפשרת לו להגיע למקומות שרכבי פנאי אחרים לא יצליחו, וזהו קלף חזק מאוד שלא מעט מרוכשיו הפוטנציאלים של הדאסטר הצנוע יעריכו.
מפרט טכני קצרצר:
מנוע- טורבו-דיזל, 4 צילינדרים, 1461 סמ"ק
הספק (כ"ס/ סל"ד)- 109/ 4000
מומנט- (קג"מ/ סל"ד)- 25.5/ 1750
תיבה- רובוטית כפולת מצמד, שישה הילוכים
הנעה- קדמית
א/ר/ג- 431.5/ 182.2/ 169.5
תא מטען- 475 ל'
מיכל דלק- 50 ל'
בשורה התחתונה
קשה להאמין שאפשר לקנות רכב-פנאי חדש לגמרי בפחות מ-100 אלף ש"ח, עם אבזור מספק ויחידת כוח מודרנית ונעימה. הפשרה מגיעה בדמות איכות חומרים שלא מהשורה הראשונה, חוסר בבידוד רעשים והנדסת אנוש שנויה במחלוקת. אך למרות כל החסרונות, הדאסטר של דאצ'יה מציע עסקה משתלמת למדי וייחודית. למחירון דאצ'יה דאסטר
