קרוואן על הנחל

צימרים, בתי הארחה ומלונות בוטיק- כולם מפנקים ללא ספק, אבל הפעם החלטתי לצאת מהקופסה ולקחת את המשפחה לנופש בצפון בקרוון- בבית מלון על גלגלים.

מזה עשרות שנים, לוקחים איתם מטיילים רבים בעולם את הבית שלהם יחד עימם- ממש כמו צב. טוב, לא ממש את הבית המקורי שלהם, אך קרוון שהוא בית לכל דבר ועניין.

החופש קורא לכולם ואם יצא לכם לנסוע במהלך הקיץ ברחבי אירופה או ארה”ב, בוודאי שמתם לב כי זו שעתם היפה של מטיילי הקרוונים. אינספור משפחות מטיילות לחופי הים, לאתרי טבע או לחניוני קמפינג וקרוונים, כשהקרוון משמש עבורם כתחליף לבית או בית מלון. כמו כל אופנה, בסופו של דבר, גם זו מגיעה אלינו לאחר כמה עשרות שנים.

 

 

טרנד הקרוונים הפך לנפוץ גם כאן, למרות שטחה הקטן של ישראל. החלטתי לבדוק בעצמי על מה כל הבאז ואיזה מן סוג של חוויה יספק לי קרוון שכזה.

בית על גלגלים?

אני מגיע לחברת “נופי מולדת” אחת הוותיקות בתחום, שממוקמת במושב בארותיים (עמק חפר, לא הרחק מנתניה). אני רואה שם כל  מיני קרוונים, מקבל הסברים והתמונה לאט לאט מתבהרת לי. קרוואן נגרר הוא בית על גלגלים. יש לו חלונות גדולים, דלת כניסה אחת ואינספור פינוקים כפי שמיד נפרט.

הדגם שקיבלנו לסוף השבוע מחברת נופי מולדת הוא AVERSO 480TK, אחד הנפוצים באירופה, ובשמו העברי “חרמון”, ומגיע מבית היוצר של יצרנית הקרוונים הגרמנית הגדולה באירופה ומהגדולות בעולם – BRUSTNER.
לחברת נופי מולדת יש קרוונים להשכרה (וגם למכירה!) בכל מיני גדלים, אני בחרתי קרוון משפחתי גדול יחסית על מנת שיתאים לחמש או שש נפשות (אנחנו שני מבוגרים ושלושה ילדים קטנים).

לפני שאני יוצא לדרך, כולי התרגשות של פעם ראשונה בחיים, אני מקבל ממורן הסבר מקיף על השימוש והתפעול של הקרוון וכללי “עשה” ו”אל תעשה”. בסך הכל, הפעם הראשונה על קרוון היא בהחלט לא ספונטאנית – צריך למשל לדעת כיצד לקבע את רגלי הקרוון כשמגיעים לחניון, לסגור או לפתוח את בלוני הגז, להתחבר לחשמל וכיצד למלא מים במיכל הייעודי, לנקות את השירותים הכימיים וכו’. אורכו החיצוני של החרמון כמעט שבעה מטרים (בפנים מעל חמישה מטרים).

 

 

תוסיפו לכך את אורכו הגרנדיוזי בלאו הכי של פולקסוואגן אמארוק שגרר את הקרוון – בערך חמישה מטרים – ותקבלו רכבת שלא נגמרת, ומחייבת פרק הסתגלות בגרירה, למשל, לקחת סיבובים רחבים על מנת להחזיר את הקרוון בשלום, ולא לכסח מכוניות חונות ושאר ירקות שנמצאות בצדדים.

גובהו של הקרוואן שניים וחצי מטר, רוחבו 2.30 מטרים, משקלו בערך 1.3 טון – זה אומר שהוא רחב ומגושם וגם כאן, זה אומר שצריך לקחת בחשבון כל דבר, אפילו לתכנן פניות ובלימות, לפני שהן אכן מתרחשות. חשוב לציין, כי קרוונים גדולים כמו “חרמון” או “תבור”, ניתן לגרור ע”י טנדרים או ג’יפים בעלי משקל כולל של מעל 2,700 ק”ג (רשום ברישיון הרכב) אך ישנם קרוואנים קטנים יותר כמו “גלבוע” אותם יכולה לגרור גם משפחתית 1.6 מהסוג הנפוץ במחוזותינו.

אגב, נופי מולדת משכירה גם אוטו-קרוואן שהינו למעשה טנדר גדול שהבית כבר מותקן עליו, כך שלא צריך להיסחב עם נגרר – יתרון לא רע בכלל.

על נחלה ועל נחלה

מבלי לשים לב, אנחנו מנווטים עם ה”חרמון” לאזור לא רחוק משמו, הר החרמון, ליתר דיוק – למושב המטופח והפסטוראלי שאר יישוב, שנצרב בתודעה הישראלית בעיקר כנקודת ציון טראגית של אסון המסוקים.
קרוואן נגרר יכול להגיע בעצם לכל מקום – כל עוד לא מדובר בתנאי שטח אלא בדרך סלולה או לפחות מהודקת.
קרוואן נגרר יכול לחנות כמעט בכל מקום, כל עוד לא מדובר בשטח פרטי שאליו אתם עלולים לפלוש, אבל בשביל לא להסתמך על המצבר הפנימי של הקרוואן או על גנרטור מרעיש ומלכלך ומיכל המים הפנימי שלו הכולל רק 40 ליטר- מומלץ וכדאי להגיע לאתר או חניון קרוואנים מסודר, כמקובל ברחבי העולם, וגם אצלנו ישנם כבר כמה עשרות כאלה.

 

 

אחר הצהריים החלטנו להתמקם בחניון הקרוואנים “קרוואן על הנחל”  ודקות ספורות לאחר ההתמקמות וקיבוע הקרוואן, התחלנו בהכנות למינגולים. יוגב אבן, הבעלים, הוא מושבניק צעיר ונמרץ שחזר משהות בת שבע שנים בארה”ב- שם עקץ אותו תחום חניוני הקרוואנים, עד כדי כך שהחליט לעשות את זה כאן, בנחלת ההורים בשאר יישוב, ולא הרחק מהצימרים התיירותיים שהם מפעילים.

 

 

במתחם נרחב סגור ופרטי, ישנו משטח דשא וכנגד השמש תמצאו כאן עצים וגם רשתות הצללה. ניתן להגיע עם הקרוואן כפי שאנו עשינו, ואפשר גם לשכור קרוואנים בכל מיני גדלים, בחניון עצמו.
בכל מקום פזורים מתקני מנגל, שולחנות וכיסאות וכורסאות זולה. בעצם, לא הייתי צריך להביא דבר וחצי דבר מהבית (חוץ מבשרים). התחברנו לחשמל ולמים ובצמוד אלינו, חברינו הקימו להם אוהל, על ילדיהם.

 

 

המקום מואר כיאות בלילה וישנן מקלחות ושירותים חדשים ונוחים לשימוש.
המקום מציע שלל מתקני ספורט להנאת הזאטוטים (וגם המבוגרים) כמו מגרש כדורסל תחום, שולחן פינג-פונג, ורשתות כדורגל למי שרוצה להתפרע על הדשא.

השם “על הנחל” מחייב- הבניאס נמצא ממש בסמוך, במרחק נסיעה קצרה. מקבלים מפתח מיוגב ונכנסים דרך שער פרטי לפינת חמד קסומה ונחבאת לעין, שם ניתן לנפוש ולנוח בצל העצים ולטבול רגליים במימי הנחל הקרירים.

להתעורר בטבע

בשבת בבוקר, מאוחר מהצפוי, התעוררו הילדים. איזו הרגשה מדהימה להתעורר בטבע של הגליל העליון לאחר שינה מתוקה במיטות נוחות (אגב, נופי מולדת מספקת גם סדינים, כריות, ומגבות). המיטה הזוגית במרכז הקרוואן היא בעצם, פינת האוכל שעברה הסבה קלה שנמשכת בדיוק דקה וחצי. ניתן קרדיט לקרוואן: כפי שהבטיחו לנו בנופי מולדת, אכן היה לנו נוח, ממש כמו בבית, ואף יותר מכך.

 

 

בקרוואן יש מקלחת ושירותים, מזגן, תנור לימי החורף, מקרר, מטבחון עם כיריים-גז, ארונות לבגדים וציוד, טלוויזיה- משהו נהדר שגם כך מצוי אצלנו בבית, אם כי יהיו מי שיאמרו שאם יוצאים לטייל בשטח, מי צריך טלוויזיה?

 

 

השורה תחתונה שלי ברורה: נופש עם קרוואן זו חופשה נהדרת. בחודשים אוקטובר עד פברואר זו תקופה נהדרת לטייל – לא חם ועדיין לא  חורפי ונראה שגם בחורף זו יכולה להיות חוויה נהדרת. חופשת קרוואן אינה בהכרח זולה יותר מאשר חופשת מלונות או צימרים, אך בהחלט שונה וייחודית הרבה יותר!

מי הטנדר הכי מושך?

אי אפשר בכתבה מסוג זה לא לחתום עם קרדיט לטנדר שבעצם היה אחראי לסחוב אותנו בקלות לכל מקום – בכל זאת קרוואן חרמון שוקל בערך 1.3 טון. סוס העבודה שלנו היה הטנדר החדש של פולקסווגן – אמארוק שמו. טנדר גדול, חזק, מאובזר וגם מפנק ברמה שמזכירה מבפנים את דגמי פולקסווגן המשפחתיים.

 

 

אפילו בעליות, בוודאי במישור – תמיד הרגשתי שהרכב מסוגל לתת הרבה יותר ממה שאני הרשיתי לעצמי, ממניעי בטיחות וחשש לקרוואן. בכל זאת, הקפדתי לא לנהוג מהר מ-90 או 100 קמ”ש.

 

 

כדאי לציין בהקשר הזה, כי האמארוק מציע (אופציה בתשלום) מנגנון בטיחותי מתקדם שמתחיל להיכנס בעיקר לרכבי פנאי-שטח יוקרתיים, הלא הוא TSA, או מערכת בקרת נגרר.
מערכת זו משלימה את בקרת היציבות האלקטרונית (ESP). במקרה והנגרר יוצא מאיזון, המערכת מאטה דרך שימוש מדוד בבלימה וצמצום כוח המנוע. פעולות אלו יחזירו את היציבות לגרר ותורמות רבות לבטיחות.
עם זאת, המערכת לא מסוגלת להתגבר על חוקי הפיזיקה.