האם העלייה במגמת הקניות ברשת הולכת להשפיע על שטחי המסחר בישראל?

מגמת הקניות ברשת הולכת וצוברת תאוצה ומשפיעה על הקניונים והחנויות בשטחי המסחר ברחבי הארץ. האם המגמה עשויה להתחזק? יצאנו לבדוק

האם הגיע הקץ לקניות בשטחי מסחר?

המסחר המקוון, מה שמכונה בעגה המקצועית E-COMMERCE, המשיך גם השנה לשבור שיאי רכישות. נראה כי הצרכן הישראלי, בהמשך ישיר למגמה העולמית, מעדיף לעשות את קניותיו באתרים המקוונים המציעים מגוון עצום של מוצרים במחירים זולים במיוחד. האם יש לכך השלכות על שטחי המסחר בארץ? מסתבר שכן. הכל בכתבה הבאה

קצת נתונים

על פי הנתונים הענפיים, היקף הרכישות של הצרכנים הישראלים בדיגיטל צפוי לגדול בסיכומה של 2018 בשיעור של כ-30%. גם מגמת ההתחזקות של פלטפורמת המובייל המשיכה השנה עם למעלה מ-50% מהקניות והחיפושים שנעשו דרך הטלפון הסלולרי. ההתחזקות של ימי הקניות המיוחדים בחודשי נובמבר ודצמבר (בלאק פריידיי, שופינג IL, יום הרווקים וכדומה) ממשיכים להתעצם משנה ולשנה ומראים גידול ממוצע של כ- 30% עם עומק גדול יותר של הנחות.

ואכן כתוצאה ממעבר למסחר מקוון שתי ענקיות קמעונאות בינלאומיות פשטו את הרגל בתוך שנה אחת והכוונה כמובן לטויס אר אס וסירס. יתירה מכך, גם הקשיים הכלכליים עליהם הצהירה לא מזמן ענקית הסחר המקוון אסוס מראה עד כמה המסחר עובר למגרש זה שצריך עתה להתחרות בתוכו פנימה ולא למול החברות הקמעונאיות כפי שהיה עד כה.

השפעות שונות

איך כל זה משפיע על הרשתות הקמעונאיות, האם הן יצליחו לספוג את ההפסדים ומה זה אומר על שטחי המסחר בקניונים ובמרכזים המסחריים והנדל”ן המניב בכלל? ראשית, נראה כי השינוי בישראל, כמו בעולם כולו, נוגע בעיקר לכמה קטגוריות ספציפיות, שהעיקריות הן אופנה וביגוד – כך שההשפעה לא צפויה להיות כ”כ דרמטית. מדוע? הסיבה העיקרית לכך היא שקבלת המוצרים מחו”ל נעשית באמצעות הדואר וישנן מגבלות פיזיות שונות, כמו שליחת מוצרים בגודל מסוים, כמו גם מגבלת המחיר המקסימלי למוצר אותו ניתן לרכוש ללא מיסים ועוד. ובאמת, ענף האופנה נקלע בשנים האחרונות למצוקה פיננסית המתבטאת בירידה במכירות, בפשיטות רגל ובהקפאת הליכים של רשתות אופנה מוכרות לכל בית דוגמת הוניגמן, סליו ומיש מיש. במקרים אחרים, סגרו החברות סניפים ופיטרו עובדים. יחד עם זאת, חברות אחרות שכן השכילו להתאים את עצמן לעידן הקניות באינטרנט ובנו אתרי קנייה און ליין עם מחירים אטרקטיביים כן הצליחו לצלוח את המשבר.

במענה לשאלה האם אנו צפויים לראות צמצום בשטחי המסחר (כהשלכה לקיטון במכירות ובקהל בכלל כפי שפורסם לא אחת אודות קניון TLV של משפחת גינדי), הרי שהתשובה לכך היא די מורכבת. מגמת סגירת החנויות בישראל, אם קיימת, מתנגשת עם מגמה נוספת הייחודית לשוק הנדל”ן המקומי ומדובר על מעבר המשקיעים מהנדל”ן למגורים לנדל”ן המניב. המעבר הזה, שניתן להגדיר אותו כפריחה של ממש, נגרם כתוצאה מאי הוודאות האופפת את שוק הבנייה למגורים ומדיניות האוצר להרחקת המשקיעים. למעשה, היא הובילה לכך שבשנים האחרונות הולכים ונבנים מתחמי מסחר ומשרדים רבים הן במרכז הארץ והן בפריפריה. מודעות הפרסומת בעיתונים ובאתרים על הפוטנציאל הרווחי הגלום בכך, מעידות על המגמה החדשה יותר מכל. זה נכון אמנם שברוב המקרים מדובר על בניית שטחי משרדים ומרלו”גים אך במקומות לא מועטים מדובר על שילוב בין חנויות מסחר רגילות לשטחי משרדים עם רמת ביקושים גבוהה יחסית שגורמת לעליות מחירים בתחום הנדל”ן המניב.

לקריאה נוספת

בשורה התחתונה

לכן, לסיכומם של דברים, גם אם נראה בעתיד הקרוב סגירה של חברות ורשתות בישראל כתוצאה מהתחרות העזה עם חברות האון ליין, הרי שזו צפויה להיות מינורית יחסית וממוקדת בענפי האופנה והביגוד. יתירה מכך, חברות שיתאימו את עצמן לשינויי הזמן ויבנו אתרי און ליין מתחרים יוכלו לצלוח את המשבר ואולי אף להגדיל את מחזורי המכירות. לאור העובדה כי מדובר יהיה בירידה מינורית בהיקפי הפעילות הפיזיים, לא צפויה ירידת מחירים דרמטית בשוק הנדל”ן המניב, מה גם שזהו היעד הנוכחי כיום להשקעות בנדל”ן בישראל, דבר שמעלה את המחירים בכל מקרה. אם וכאשר שוק המגורים יתייצב והמשקיעים יחזרו אליו תוך שהם זונחים את הנדל”ן המניב המגמה יכולה להשתנות אך זאת רק ימים יגידו.